בשנים האחרונות הפשיעה המאורגנת מתעצמת ומשתכללת והופכת למאתגרת וקשה יותר לטיפול גורמי האכיפה השונים. בשל הצורך להתמודדות יעילה עם תופעת הפשיעה המאורגנת, וכחלק ממאבק בינלאומי שמדינת ישראל לוקחת עימו חלק, נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה ב- 17.6.2003, חוק זה משמש ככלי חשוב למאבק בפשיעה המאורגנת שמתחדשת ומתעצמת מעת לעת. למשרדנו ניסיון מקצועי בטיפול בעבירות אשר הוגשו כנגדם כתבי אישום במסגרת טיפול בארגוני פשיעה.
ארגון פשיעה מוגדר בסעיף 1 לחוק: "חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות המנויות בתוספת השנייה, לעניין זה אין נפקא מינה -
1. אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים או לאו;
2. אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
3. אם העבירות כאמור ברישא נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או לפי שהדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;
4. אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות"
חוק העונשין מונה שלוש עבירות המתה: רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.
היסוד הפיזי בעבירות הללו הינו זהה בכל העבירות –הגורם למותו של אדם, אולם האבחנה בין סוגי עבירות ההמתה מצויה ביסוד הנפשי, כוונתו, של מבצע העבירה.
היסוד הנפשי הדרוש לביסוסה של עבירת הרצח בכוונה תחילה, הינו כוונה מיוחדת, דהיינו במטרה ברורה לגרום למותו של אדם. כדי להוכיח רצח מתוך כוונה תחילה, יש להוכיח כי הנאשם החליט לגרום למותו של אדם אחר, כאשר לא היה קינטור מצד הקורבן.
עבירת הריגה לעומת זאת, מתקיימת כאשר מתקיים יסוד נפשי של כוונה סתם - פזיזות, דהיינו שהנאשם היה מודע לאפשרות של גרימת המוות והיה אדיש או קל דעת באשר לתוצאה הקטלנית של מעשיו.
ואילו עבירת גרימת המוות ברשלנות מתקיימת כאשר בנאשם מתקיים יסוד נפשי של רשלנות – כלומר שהנאשם לא היה מודע לאפשרות של התוצאה הקטלנית של מעשיו מקום בו אדם סביר היה צריך להיות מודע לאפשרות זו.
רף הענישה בגין עבירות ההמתה שונה בין עבירה אחת לשנייה:
עבירת רצח - דינה מאסר עולם חובה (כאשר קיימת אפשרות לענישה מופחת בנסיבות מסויימות).
עבירת הריגה - דינה למקסימום עשרים שנות מאסר.
עבירת גרם מוות ברשלנות - דינה למקסימום שלוש שנות מאסר שנים.
עבירות כנגד רכושו של אדם מבוצעות במטרה לשלול את רכושו של האדם שלילת קבע כשהגניבה יכול ותהיה באמצעות מרמה או באיומים.
ישנם מקרים בהם עבירת הגניבה משתכללת לכדי עבירת שוד ואף לעבירת שוד מזויין.
ההבדל בין עבירת גניבה לבין עבירת שוד היינו רכיב האלימות, כך שבעבירת שוד ישנם 4
יסודות מצטברים אשר יחדיו משכללים את עבירת השוד לשלמות והם: גניבה, אלימות, אלימות בשעת מעשה או בתכוף, אלימות למטרת גניבה.
אם לא מתקיים אחד מהיסודות הללו , אז לא מדובר בשוד ולא ניתן להרשיע בעבירת שוד.
על מנת להאשים בעבירת שוד מזויין נדרש שהשודד יהיה מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורת אנשים, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו.
רף הענישה בגין עבירות הרכוש שונה בין העבירות:
עבירת גניבה - דינה למקסימום 3 שנות מאסר.
עבירת שוד - דינה למקסימום 14 שנות מאסר.
עבירת שוד מזויין - דינה למקסימום 20 שנות מאסר.
כיוון שישנם הרבה דברים הניתנים להיגנב ובצורות שונות ומגוונות (לאו דווקא נטילת ארנק או גניבת כסף מקופה) ישנם בחוק העונשין עבירות גניבה נוספות כגון: גניבה בידי עובדד ציבור, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל , גניבה בידי מורשה.
וכן עבירות מעין גניבה כגון:
הסתרת פנקס (על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי), הסתרת צוואה, הסתרת שטר קנין, הריגת חיה כדי לגנבה, ניתוק בכוונה לגנוב המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק. הונאה במחצבים, נטילת חשמל או מים או גז, גניבת כלי שיט או כלי טיס.
עבירה של פריצה למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, זו עבירה שהעונש המירבי בגינה הינו מאסר חמש שנים.
עבירת אלימות על פי החוק היא כל מכה או נגיעה באדם בדרך ישיריה או עקיפה, בין אם בהסכמה ובין אם ללא הסכמה. אין צורך בהוכחת נזק גופני על מנת להאשים את התוקף בתקיפה, תקיפה מסוג זה מכונה בשפה המשפטית "תקיפה סתם", כך שמספיק שהמתלונן יעיד כי הוא הוכה על ידי התוקף. (לשם הדוגמא: סטירה, דחיפה או כיפוף יד, אינם משאירים בדרך כלל סימן על הגוף).
הדין כנגד תקיפה סתם הינו שנתיים מאסר. לעומת זאת, תקיפה הגורמת חבלה של ממש דינה עד שלוש שנות מאסר.
כשמדובר בתקיפה שמבוצעת בחבורה (שניים או יותר), או כלפי בן זוג, דינו של כל אחד מהתוקפים כפל העונש הקבוע לעבירה.
תקיפת עובד ציבור או הממלא תפקידו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי חובתו של הנתקף - דינו של התוקף לעונש של עד שלוש שנות מאסר.
בעניין זה חשוב לציין, כי מי שתוקף עובד חירום (רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, או כל ממלא תפקיד במד"א או בחדר מיון) כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון - דינו מאסר חמש שנים.
עבירות של סחיטה באיומים מכוונת לאלץ אדם לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה וזאת להבדיל מאיומים סתם שכל כוונתם לצורך הפחדה.
על פי לשון החוק: מי שמאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים.
נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.
על האיום להיות איום שיכול להטיל פחד על כל אדם סביר.
יודגש כי לא כל דרישת חוב לגיטימית תעלה כדי סחיטה באיומים אלא הבירור אם פניה של פלוני לדרישת חוב מאלמוני של עולה לכדי סחיטה דינה להתברר בבית המשפט.
למשרד עו"ד עומר גואטה ניסיון רב בייצוג בתיקים פליליים בעבירות נשיאה החזקה וסחר בנשק.
האיסור על ביצוע עבירות הנוגעות לסמים (ייצור, החזקה ,שימוש, סחר, הדחת קטינים) נמצא בפקודת הסמים המסוכנים. בשל העובדה כי עולם הסמים נגיש גם לאנשים נורמאטיבייים שאינם מצויים בעולם הפשע, עבירות הסמים מפגישות בין האדם הנורמאטיבי לבין רשויות החוק - לעיתים לראשונה בחייו.
לכל אחד מן החומרים המוגדרים בפקודת הסמים המסוכנים מוגדרת כמות מסויימת, שמי שנתפס מחזיק את החומר בכמות זו או פחותה ממנה יוגדר בתור מחזיק סם לצורך שימוש עצמי.
חשוב להגדיש כי החזקת סמים אסורה גם בכמות לשימוש עצמי, אלא אם ניתן למחזיק אישור להחזיק/להשתמש כדין.
החוק מניח כי אדם שנתפס עם כמות גדולה מהמותרת לשימוש עצמי חזקה כי החזיק אותה לצורך סחר בסמים או הפצתם, אך אותו אדם יכול לנסות לשכנע את בית המשפט כי מדובר בסם לשימוש עצמי בלבד. חשוב להבין כי נטל ההוכחה והשכנוע עובר אל הנאשם, וכל עוד בית המשפט לא שוכנע ההפך, הוא יוגדר כמחזיק סמים לצורך סחר בסמים.
להלן פירוט הכמויות מכל סם שתפיסתן מוגדרת ככמות שאינה לשימוש עצמי (כמות המשמשת לצורך סחר בסמים):
|
סוג הסם |
הכמות |
|
קנבוס (מריחואנה, גראס) |
15 גרם |
|
שרף של קנבוס (חשיש) |
15 גרם |
|
אופיום |
2 גרם |
|
לס"ד |
3 יחידות כלשהן |
|
קוקאין |
0.3 גרם |
|
הרואין |
0.3 גרם |
|
מתדון |
0.15 גרם נטו |
|
מורפין |
0.3 גרם |
|
משרת אופיום |
0.3 גרם תכולת מורפין נטו |
|
פתידין |
1 גרם נטו |
|
מתאפמטאמין |
0.2 גרם נטו |
משרדנו מייצג בתיקים בהם נטענת טענות בגין מרמה ושוחד הן אנשים פרטיים והן אנשי ציבור.
במדינת ישראל נאסר על עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים (שלא על על פי חוק) וזאת מתוך כוונה שלא לעודד התעשרות קלה שלא בעמל ושלא לשים מכשול בפני עיוור כך שיבזבז את כספו שנועד למחייתו ולמחיית משפחתו ויסתמך על אלילת המזל .
על פי החוק כל משחק בו עשוי אדם לזכות בכסף, שווה כסף, או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת - הינו משחק אסור.
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, שגם זכייה בנקודות המאריכות את משך זמן המשחק במכונות משחקים זכייה זו עולה כדי טובת הנאה כיוון שהארכת זמן משחק כמוה כזכיה בשווה כסף.
המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים.
המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת.
המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו - מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).
מפקד משטרת מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירתו –
(1) של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים;
(2) של מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, במכונות משחק וכיוצא באלה, אף אם משחקים אלה אינם בגדר משחק אסור ואף אם ניתן למקום רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אם הוא סבור שהמשך קיומו עלול לפגוע בשלום הציבור או בטובת תושבי הסביבה או להביא לעבריינות, לרבות לעריכת משחק אסור.
עברייניות נוער הינו שם כולל לכלל סוגי העבירות הקיימות בדין הפלילי, אשר מבוצעות על ידי בני נוער. לצערנו בתקופתנו בני הנוער חשופים יותר ויותר לביצוע עבירות פליליות מן הקלות ביותר ועד לחמורות ביותר. משרד עו"ד עומר גואטה, מעניק ליווי משפטי לכל בני הנוער אשר ביצעו עבירות פליליות ונמצאים בהליכי מעצר השונים או שהוגש כנגדם כתב אישום.
משרד עו"ד עומר גואטה מטפל בפרשות בעלות היבטים בינלאומיים מורכבים.ובמידת הצורך אף עובד המשרד בשיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין בחו"ל.
לעו"ד עומר גואטה אישור מיוחד לייצג חיילים ואנשי צבא בבתי הדין הצבאיים השונים ובתיקים בעלי סיווג בטחוני מיוחד.
לנשיא המדינה ישנה סמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או על ידי המרתו. כמו כן נתונה לנשיא המדינה הסמכות לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה הקבועה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981.
חשוב לדעת כי הפניה לנשיא המדינה אינה משמשת כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט.
מכיוון שזו סמכות של "חסד ורחמים" הנתונה לנשיא, היא מיועדת למקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לכן חשוב לדעת לנסח את בקשת החנינה בצורה נכונה וראויה כך שמירב הסיכויים יהיו שתתקבל בחיוב.
למשרדנו ישנו ניסיון רב ועשיר בהכנת בקשות חנינה שלשמחתנו התקבלו ברוב המקרים.
בקשת החנינה עוברת מספר שלבים וביקורות שונות עד שמאושרת על ידי נשיא המדינה. כשבקשת חנינה מתקבלת בבית הנשיא היא מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים לצורך קבלת חוות דעת של שר המשפטים, לשם עריכת חוות דעת זו פונה מחלקת החנינות אל בית הסוהר בו שוהה מבקש החנינה ומבקשת את כל חוות הדעת על האסיר בזמן שהייתו בבית הסוהר (חוות הדעת כוללות גם גורמים שונים כגון משטרה, תביעה ובתי משפט לצורך קבלת מידע מקיף), כשחוות הדעת שר המשפטים מוכנה היא חוזרת אל המחלקה המשפטית בבית הנשיא, משם ליועץ הנשיא לענייני חנינות ולבסוף מונחת על שולחנו של נשיא המדינה למתן החלטה סופית.
החלק הכי חשוב בזמן שאדם מזומן לחקירה משטרתית או נעצר לפתע על ידי המשטרה.
לנחקר במשטרה או ברשות המיסים, קיימת זכות חוקית להיוועץ בעורך דין, החשיבות נעוצה בעובדה כי נחקרים לא תמיד יודעים מה הזכויות שיש להם במהלך החקירה וחוקרי משטרה לעיתים מנצלים זאת, לכן חשוב לדעת לקבל הכוונה וייעוץ טוב לפני שאדם נחקר במשטרה.
ייעוץ מהיר וטוב אין מחיר, ייעוץ נכון יכול למזער נזקים עתידיים ןלשנות את מאזן הכוחות בין הנחקר לבין היחידה החוקרת (בחלק מהמקרים עד כדי כך שישוחרר מהחקירה בלא כלום וזאת תלוי כמובן בנסיבות המקרה ובמיוחס לנחקר).
למשרד עורכי דין עומר גואטה נסיון עשיר ומוכח בייעוץ במהלך חקירה.
סגירת תיק באמצעות שימוע הינו הליך המוסדר בדין הפלילי לפיו יש לנאשם, אשר הוגש כנגדו כתב אישום בעבירת פשע (ושאינו עצור בגינה), הזכות לשטוח טענותיו בפני הגורם שהגיש כנגדו את כתב האישום ולשכנעו למחוק/לסגור את התיק.
לשימוע חשיבות גדולה מאד ולכן חשוב כי מלאכת "השכנוע" צריך ותיעשה רק על ידי עורך דין המצוי בהוראות החוק ולאחר שבחן את חומר הראיות הקיים בתיק החקירה, ואת הסוגיות המשפטיות והעובדתיות.
למשרד עורכי דין עומר גואטה הצלחות רבות בעריכת שימועים אשר הובילו בחלק מהמקרים למחיקת כתבי האישום ובמקרים מסובכים יותר להסתפק בענישה פחותה עד מאד.
הלבנת הון הינה עבירה פלילית שמטרתה להפוך "הון שחור" שמקורו מפעילות עבריינית על ידי הסתרת המקור ויעד הכסף, והפיכתו לכסף "לבן" שמקורו כחוק.
בישראל נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 אשר נועד להילחם בתופעת הלבנות ההון על פי חוק זה, על בנקים בישראל חובה לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה לאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
גם בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי.
חוק איסור הלבנת הון הורה על הקמת רשות לאיזור הלבנת הון שמקבלת מאות אלפי דיווחים על פעילויות בנקאיות רגילות (במזומן מעל 50,000 ש"ח) על מנת לאתר עבריינית ולהעמידם לדין.
הלבנת הון לא מתבצעת רק באמצעות מוסדות פיננסים כגון בנקים אלא גם על ידי מתן שירותי מטבע (כגון: צ'ינגים), על כן הם מחוייבים ברישום אצל רשם נותני שירות מטבע וכן דיווח לרשות איסור הלבנת הון.
סעיף 11יב לחוק קובע עברה שבצידה שנת מאסר למי שעסק במתן שירותי מטבע ללא רשות במרשם ודיווח לרדות כאמור.
הטיפול שותף באסירים כולל: עתירות אסירים, טיפול בבקשות למתן חופשות חופשות, טיפול בבקשות להתיחדויות, ייצוג בועדות השחרורים.